| דף הבית >> כל זמן שאתה מנגן-הרחובות ממריאים לאט | | | |
חזור לאלבום
2. הרחובות ממריאים לאט
מילים: דוד אבידן
(הטקסט המקורי שונה מעט מטעמי הלחנה
ומופיע בשלמותו בספר
"משהו בשביל מישהו" בהוצאת ספריית פועלים)
הרחוב היפה ייעצר לבסוף בדרכו
השלווה, אטומה, תחתך כמו חלה לאורכו
והבוקר הלח יתפחם מברק יחידי, מברקו
אנשים יתנשמו כמו בתום דהרה עתיקה
חגורת הבטון של העיר בהחלט הדוקה
הקירות הכבדים מבינים משהוא ונופלים בשתיקה
על העיר הגוססת צונח אור שמש מוחלט
ביום שכזה שום תינוק לא נולד
אף לא מת שום אדם ואכן הרחובות ממריאים לאט
הרחובות ממריאים לאט
הרחובות ממריאים אל האור הלבן כמו שטיח קסמים
הקירות שנפלו מוקמים, איכשהו מוקמים
ולעיר אין ראשית ואין סוף וכל המבואות חסומים
וידיך שרות מן הקיר כמו מלמול של אזוב ירקרק
ועיניך פורחות כמו פנינים של זכוכית על צוואר הברק
ורק ראשך העייף צף באור העמוק, ורק פיך שרק
הרחובות ממריאים לאט
הרחוב היפה, ביום שכזה
אף לא מת שום אדם
ואכן הרחובות ממריאים לאט
הרחובות ממריאים לאט
חזור לאלבום
|
|
|
|
|
|
